פסק-דין בתיק ה"פ 37922-08-11

זוהי תובענה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו הסכם מכר מקרקעין שנחתם בין המבקש לבין קליין טרזה מיום 8.3.87 (להלן:- " ההסכם") לגבי הדירה הידועה כגוש 8232 חלקה 368/1 בנתניה (להלן:- " הדירה") תקף ומכוחו המבקש הוא בעל הזכויות בדירה. בנוסף מבוקש להצהיר שעל המשיב להימנע מלעשות כל דיס פוזיציה בקשר לדירה וכן להימנע מלקיים כל משא ומתן עם צדדים שלישיים בקשר אליה.

1.         רקע:

(א)                על פי הנטען בתובענה, נחתם ביום 8.3.87 בין המבקש כקונה לבין המנוחה קליין טרזה כמוכרת (להלן:- " המוכרת" או " המנוחה") הסכם לרכישת זכויות החכירה בדירה (נספח ב' לתובענה). המוכרת הייתה אלמנה מבעלה שמואל קליין (להלן:- " שמואל"). לשמואל היה בן מנישואין קודמים בשם מאיר קליין ולו היו שני ילדים - זלדה וטוביה קליין. עוד נטען, כי בסמוך לפטירתו של שמואל, היה למוכרת מיופה כוח שטיפל בכל נכסיה - מר פרקש יוסף (להלן:- " מר פרקש").

(ב)                מהנספחים שצורפו לתובענה עולה, שבנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן:- " הבנק") נתן למבקש הלוואה על סך 28,500 ש"ח לצורך רכישת הדירה ובתמורה להלוואה משכן המבקש לטובת הבנק את כל זכויותיו ביחס לדירה והמשכון נרשם בפנקסי רשם המשכונות. משלא נפרעו התשלומים להחזר ההלוואה במועדים הקבועים בהסכם, פתח הבנק בהליכים למימוש המשכון. מאחר שהמבקש לא רשם את הזכויות בדירה על שמו ולא נרשמה משכנתה לטובת הבנק, נתקלו הליכי מימוש המשכון בקשיים.

(ג)                  עוד עלה מהתובענה, שבשנת 2002 נכנסו לדירה שוכרים שהכניס המבקש שבשלב מאוחר יותר הגישו מסמכים מזויפים לרשויות מיסוי המקרקעין בניסיון לטעון שהם רכשו את הדירה מהמבקש והמבקש הצליח לעצור ניסיון זה.

(ד)                בפי המבקש טענות כבדות כלפי המשיב אשר פנה לבית המשפט וקיבל בשנת 2009 צו ניהול על נכסי המנוחה למרות שידע על זכויות המבקש - כפי שיפורט להלן.

(ה)                לפי האמור בתשובת המשיב לתובענה, למשיב נודע על נכס עזוב לנוכח פנייה אליו מיום 7.1.04 של ב"כ הבנק לשעבר בתביעה שהגיש הבנק בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד עיזבון המנוחה (ת"א 263/03). בתביעה עתר הבנק להצהיר שהנכס בבעלות המבקש, בניגוד לרשום בפנקסי המקרקעין שהוא על שם המנוחה, והכול לצורך מימוש הנכס בשל אי תשלום ההלוואה על ידי המבקש. במכתב ששלח ב"כ הבנק למשיב הובהר כי בית המשפט הורה להעביר את העניין לתגובת האפוטרופוס הכללי, שכן ייתכן כי המדינה היא היורשת על פי דין ולכן ביקש מהמשיב לפתוח בחקירה כאמור (נספח 2 לתשובת המשיב לתובענה).

(ו)                  במכתב תגובה מטעם המשיב הודיע האחרון לב"כ הבנק שבבירור שערך לא נמצא כל רכוש נוסף על שם המנוחה ולכן אין בכוונתו לנהל את נכסי המנוחה (נספח 4 לתשובת המשיב).

(ז)                 לפיכך, הגיש ב"כ הבנק ביום 21.7.04 בקשה למינוי מנהל עיזבון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כאשר המשיבים לבקשה הם האפוטרופוס הכללי ועיזבון המנוחה. בתגובה לבקשה כתב האפוטרופוס הכללי כי על הבנק לפעול לאיתור היורשים של המנוחה וכן הציע למנות מנהל עיזבון נייטראלי (נספח 5 לתשובת המשיב).

(ח)                במקביל, המשיך המשיב לחקור את נסיבות העסקה. בין יתר ממצאיו גילה, שבעסקה היה מעורב עו"ד פטרו שרישיון עריכת הדין שלו נשלל והוא ברח מן הארץ וכן שלא היה ייפוי כוח בלתי חוזר של המנוחה למבקש, דבר שיכול להעיד על כך שהתמורה לא שולמה במלואה. כמו כן, גילה המשיב כי לא נרשמה כל הערת אזהרה לטובת המבקש אצל רשם המקרקעין ואף העסקה לא נרשמה אצלו. הדבר היחיד שנרשם היה הערת אזהרה לטובת הבנק.

לפיכך הודיע האפוטרופוס הכללי שלנוכח הנסיבות התמוהות של התיק דנן הוא מסכים שימונה מנהל עזבון זמני נייטראלי עורך דין במקצועו, לעזבון המנוחה, שיבחן את נסיבות      חתימת הסכם המכר ותקיפותו וכן שיפעל לאיתור יורשי המנוחה על פי דין (נספח 6 לתשובת המשיב).

(ט)                לפי האמור בתשובת המשיב, בית המשפט לענייני משפחה מינה את עו"ד רוני עזרא כמנהל עיזבון זמני, אולם עו"ד עזרא הודיע שאין באפשרותו להתמנות כמנהל עיזבון בתיק והמליץ שהאפוטרופוס הכללי ימונה כמנהל עיזבון בשל חוסנו הכלכלי.

(י)                  בתגובה, חזר האפוטרופוס הכללי על הצורך במינוי מנהל עיזבון נייטראלי וכן ביקש מב"כ הבנק להמציא לו חוות דעת שמאית ואסמכתה על פידיון השיקים וזהות פודה השיקים עם הבהרה מדוע לא הופקד ייפוי כוח בלתי חוזר אצל הבנק על ידי הצדדים להסכם המכר.

(יא)             בתשובה לכך המציא הבנק שני תצהירים בהם נכתב כי אין בידיו ייפוי כוח בלתי חוזר למכירת הדירה וכן שלנוכח הזמן שחלף, אין בידיו כל אסמכתה על פידיון השיקים או על זהות הפודה (נספחים 8-9 לתשובת המשיב).

(יב)              בהמשך, ביקש ב"כ הבנק לשעבר להתמנות כמנהל עיזבון זמני מטעם הבנק. בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה התנגד האפוטרופוס הכללי שב"כ הבנק ימונה למנהל עיזבון זמני. בית המשפט בהחלטתו קבע כי אכן לא ניתן למנות את ב"כ הבנק כמנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוחה אולם ביקש ממנו לבצע מספר פעולות שלא במסגרת ניהול העיזבון, כדי לשכנע את בית המשפט ואת האפוטרופוס הכללי שהעסקה הסתיימה והמנוחה קיבלה את מלוא התמורה (נספח 11 לתשובת המשיב).

יובהר כבר עתה ויפורט עוד בהמשך כי כל ההליכים הנ"ל התנהלו מבלי שהמבקש היה צד להם ומבלי שהודע לו עליהם.

(יג)               בהתאם לכך, הגיש בהמשך ב"כ הבנק החדש, עו"ד חזי חכם, את דוח החקירה שלו ממנו עלה כי אין עדות להפקדת השיקים בחשבון המנוחה.           

בתגובה לדוח הודיע המשיב כי הוא עומד על התערבותו מאחר שאין בדוח כדי להאיר על הרכב משפחת המנוחה ועל יורשיה וכן אין בו כל הצגת ראיות לקבלת תמורת המכר בידיה (נספח 13 לתשובת המשיב).

            בהמשך, ביקש האפוטרופוס הכללי מב"כ הבנק להמציא תצהיר של המבקש בו          יפרט את נסיבות ההסכם, מועדי התשלום, האם בידיו אישורים מטעם המנוחה           על קבלת התמורה, נסיבות ההסכם, מועד קבלת החזקה בדירה וכו' כדי להאיר על            העסקה ועל מצבה של המנוחה. בתגובה השיב ב"כ הבנק, שלבנק אין כל שליטה על             המבקש והוא אף אינו משתף פעולה עימו ולכן אין באפשרותו להגיש תצהיר מטעמו (נספח 14 לתשובת המשיב).